5 שיטות לניהול דלקת פלנטרית (Plantar Fasciitis) – על פי ההנחיות המעודכנות של 2025

5 שיטות לניהול כאבי דורבן בעקב (Plantar Fasciitis)

Plantar Fasciitis (המכונה גם כאב עקב או Plantar Fasciopathy) הוא אחת הפציעות השכיחות ביותר בכף הרגל הנגרמות מעומס יתר. לרוב, הוא מתבטא בכאב בעקב ובכף הרגל, במיוחד בצעדים הראשונים בבוקר או לאחר מנוחה ממושכת. אמנם מדובר בבעיה נפוצה יותר בקרב אנשים לא פעילים, אך היא מהווה כ-8% מכלל פציעות הריצה (1).

כיום קיימים טיפולים רבים ל-Plantar Fasciitis, החל משחרור עם גליל עיסוי ועד מדרסים מותאמים אישית. מחקר סקירה שפורסם לאחרונה עורר דיון ברשתות החברתיות, כיוון שלא נמצאה תמיכה מספקת בחיזוק פרוגרסיבי כטיפול מרכזי, אלא דווקא במתיחות, חבישות והדרכה (2). בנוסף, ניהול עומסים, התאמת הנעלה והתייחסות לגורמים נוספים כגון BMI הם חלק מגישה מומלצת לניהול הבעיה.

מטרת מאמר זה היא לעשות סדר בנושא ולהציג 5 שיטות עיקריות לניהול Plantar Fasciitis, תוך הסתמכות על סקירות מחקריות עדכניות.

1) חיזוק שרירים

בשנים האחרונות, ניתן לראות ברשתות החברתיות גישה הרואה בחיזוק של הרצועה הפלנטרית ושרירי השוק את הפתרון המרכזי לבעיה. ההנחה היא שהעומס עולה על היכולת של הרצועה לשאת אותו, ולכן חיזוק שלה ושל השרירים התומכים בה עשוי להקל על הכאב בטווח הארוך.

מחקר שנבדק בסקירת מחקרים של Tom Goom כלל 70 מטופלים עם Plantar Fasciitis שחולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת ביצעה תכנית חיזוק הדרגתית בעצימות גבוהה על פי תחושתם האישית, ואילו הקבוצה השנייה ביצעה פרוטוקול קבוע בין 12RM ל-8RM. לאחר 12 שבועות, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדי התוצאה, ורק 4 משתתפים הגיעו לשיפור מספק בכאב. עם זאת, אין זה אומר כי חיזוק אינו מועיל – אלא שהוא צריך להיות מותאם אישית למטופל ולשלב כחלק מגישה רחבה יותר (למשל, לרצים ולספורטאים ייתכן שכן תהיה הצדקה לשלב חיזוק ספציפי).

2) מתיחות

מתיחות הן כלי טיפולי מסורתי עבור Plantar Fasciitis, בעיקר בשל מגבלה שכיחה בכפיפה גבית של הקרסול. מחקר שנסקר על ידי Tom Goom בדק את הקשר בין נוקשות שריר הסובך (גסטרוקנמיוס) לחומרת הכאב בעקב.

במחקר, 33 משתתפים ביצעו תרגול של 3 סטים של 15 חזרות פעמיים ביום לפי פרוטוקול אקצנטרי מותאם (הברך נותרה ביישור כדי למקד את המתיחה בסובך). בנוסף, במקרים חמורים נעשה שימוש ב-Strassburg Sock או בסד לילה. נמצא כי הייתה ירידה משמעותית בנוקשות השריר ובכאב, עם מתאם סטטיסטי חזק בין השניים.

כדאי לציין כי תרגול זה כולל גם אלמנט של חיזוק, ולכן לא ניתן להסיק מכך על יעילות מתיחות סטטיות בלבד. עם זאת, הסקירה השיטתית ממליצה על יישום גורף של מתיחות לכלל הסובלים מ-Plantar Fasciitis (2), תוך התאמת סוג, משך ותדירות המתיחה לכל מטופל.

3) מדרסים

השימוש במדרסים לטיפול בכאבי עקב שנוי במחלוקת – בעוד שפודיאטרים נוטים להמליץ עליהם, פיזיותרפיסטים רבים לא מתייחסים אליהם כקו טיפולי ראשון.

מחקר שנבדק על ידי Ian Griffiths השווה מדרסים מותאמים אישית לטיפול סטנדרטי בניהול רופא משפחה בקרב 185 משתתפים. הם חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה מדרסים מותאמים, השנייה קיבלה מדרסים דמה (sham orthoses) והשלישית טופלה במסגרת הטיפול הרגיל (כולל זריקות סטרואידים במקרה הצורך).

לאחר 12 שבועות, דווקא הקבוצה שטופלה אצל רופא המשפחה הראתה שיפור משמעותי יותר מהקבוצה שקיבלה מדרסים מותאמים, ולא היו הבדלים משמעותיים בין המדרסים האמיתיים למדרסים הדמה. על פי ההמלצות (2), מדרסים יכולים לשמש כתוספת לאחר 4-6 שבועות של טיפול הכולל חינוך, מתיחות וחבישות, אך לא כקו ראשון לטיפול.

4) הנעלה

שינוי נעליים הוא דרך פשוטה להקל על כאבים אצל הסובלים מ-Plantar Fasciitis. עם זאת, אין כיום עדויות חד-משמעיות לגבי סוג הנעליים האידיאלי להפחתת התסמינים.

מחקר שנסקר על ידי Ian Griffiths בדק האם נעלי ריצה מקסימליסטיות (בעלות ריפוד עבה יותר) יכולות לסייע בהפחתת כאב בהשוואה לנעלי ריצה סטנדרטיות. 38 משתתפים עם כאב בעקב ואבחנה מאולטרסאונד של עיבוי הרצועה הפלנטרית חולקו אקראית לשתי קבוצות – האחת קיבלה נעליים מקסימליסטיות והשנייה נעליים רגילות.

לאחר 12 שבועות, חלה ירידה בעובי הרצועה ובכאב בשתי הקבוצות, אך בקבוצת הנעליים המקסימליסטיות נמצא שיפור משמעותי יותר בכאב. אף על פי כן, אין עדיין המלצה חד-משמעית לגבי סוג הנעליים המומלץ, אך התאמת הנעלה נותרה כלי חשוב לשיפור תסמינים.

5) זריקות סטרואידים

זריקות סטרואידים (CSI) משמשות לעיתים לטיפול בכאב בעקב, אך הן מלוות בסיכון מוגבר לקרע של הרצועה הפלנטרית. מחקר שנסקר על ידי Tom Goom בחן את השפעת הזרקות סטרואידים, חיזוק שרירי כף הרגל והשילוב ביניהם על כאב ותפקוד.

90 משתתפים חולקו לשלוש קבוצות: זריקות סטרואידים בלבד, חיזוק בלבד, ושילוב של שניהם. נמצא כי בקבוצה המשולבת הייתה ההטבה המשמעותית ביותר בכאב ותפקוד כבר לאחר 6 שבועות. עם זאת, יש לציין כי איכות המחקר הייתה נמוכה, וההמלצה היא לשקול זריקות רק אם טיפול שמרני לא הוביל לשיפור.

כן, ניתן להוסיף פסקה המתייחסת להתקדמות החדשה בטיפול בדלקת פלנטרית על פי ההנחיות של APTA לשנת 2025, במיוחד בנוגע לשימוש בטכניקות טיפול מנואלי ודיקור יבש. הנה הפסקה המוצעת להוספה:

ההנחיות החדשות במחקר - דגש על טיפולים משלימים: דיקור יבש וטיפול מנואלי מתקדם

ההנחיות החדשות של APTA לשנת 2025 מדגישות את השימוש בטכניקות טיפול מנואלי ודיקור יבש כחלק בלתי נפרד מהטיפול בדלקת פלנטרית. נמצא כי מוביליזציות של המפרק הסוב-טלרי, שחרור טריגר פוינט בשרירי התאומים והסולאוס, וכן טיפול בעזרת כלי עיסוי ייעודיים, יכולים לשפר כאב וניידות לטווח של עד 6 שבועות. כמו כן, דיקור יבש הממוקד לשרירי הרגל התחתונה והרצועה הפלנטרית נמצא כמפחית כאב ומשפר תפקוד עד חצי שנה לאחר הטיפול. שילוב שיטות אלו כחלק מגישה רב-מערכתית עשוי לייעל את השיקום ולמנוע חזרתיות של הבעיה (3).

סיכום

מאמר זה הציג 5 שיטות לטיפול ב-Plantar Fasciitis, אך קיימות גם אסטרטגיות נוספות כמו חבישות, ירידה במשקל, חינוך והתאמת פעילות. מומלץ להיוועץ עם פיזיותרפיסט.ית מוסמכים להתאמת טיפול עבורך!

מקורות:

1. Taunton JE, Ryan MB, Clement DB, McKenzie DC, Lloyd-Smith DR, Zumbo BD. A retrospective case-control analysis of 2002 running injuries. Br J Sports Med. 2002 Apr;36(2):95-101. doi: 10.1136/bjsm.36.2.95.

2. Morrissey D, Cotchett M, Said J’Bari A, Prior T, Griffiths IB, Rathleff MS, Gulle H, Vicenzino B, Barton CJ. Management of plantar heel pain: a best practice guide informed by a systematic review, expert clinical reasoning and patient values. Br J Sports Med. 2021 Oct;55(19):1106-1118. doi: 10.1136/bjsports-2019-101970.

3. Arnold MJ, Beaumont C, Savage L. Plantar Fasciitis: Guidelines From the American Physical Therapy Association. Am Fam Physician. 2025 Feb;111(2):186-187.