כאבי גב תחתון – תנועה “לא נכונה” או עומס לא מותאם?

לפני כמה שבועות הגיע אליי לקליניקה מטופל צעיר, חזק, מתאמן, שבבוקר בהיר אחד יצא מהרכב ו-“נתפס לו הגב” בצורה נוראית. הכאב היה חד, משתק, והוא היה בטוח שמשהו “נהרס” לו בגב. כששאלתי מה קרה בימים האחרונים, הוא סיפר שבדיוק עבר דירה וביומיים האחרונים התכופף והתיישר עשרות פעמים ביום כדי להוציא דברים מתחתית הרכב, להרים ולהעמיס.

כאן עלתה השאלה – האם באמת הייתה “תנועה לא נכונה”, או שפשוט מדובר בעומס לא מותאם?

פריצת דיסק, בלט דיסק ומה שביניהם

אחת הדאגות הראשונות שלו הייתה: “אולי פריצת דיסק?”. זה פחד טבעי, כי פריצות דיסק קיבלו מוניטין מפחיד, אבל המציאות קצת יותר מורכבת.

בין כל חוליה לחוליה בשדרה יש דיסק בין-חולייתי שתפקידו לספוג זעזועים ולאפשר תנועה. עם הזמן או בעקבות עומסים, יכולים להופיע שינויים כמו:

• בלט דיסק – הדיסק בולט מעט החוצה אבל שלם.

• פריצת דיסק – חומר הדיסק פורץ החוצה ועלול לגרות עצבים קרובים.

אבל הנה הקטע המעניין: הרבה אנשים מסתובבים עם פריצה או בלט דיסק בלי שום כאב בכלל (זה לפוסט נפרד כי יש לי מלא מה לומר על בדיקות הדמיה).

אז האם זו באמת הייתה הבעיה של המטופל? כנראה שלא.

ומה לגבי ספאזם שרירי?

בבדיקות ראינו שאין סימנים לפריצת דיסק משמעותית או לחץ עצבי. אז מה כן היה שם? תגובה שרירית לעומס.

כשמבצעים תנועה שוב ושוב, בלי שהגוף רגיל אליה, השרירים סביב הגב יכולים להתכווץ ולהתייצב. זו תגובה טבעית של הגוף – מעין “בלם חירום” שמטרתו למנוע עומס מוגזם או ״נזק״ למפרקים. והנה, ביומיים של הרמות מרובות, השרירים שלו נכנסו למצב של כיווץ חזק שהוביל לכאב החד כשהוא רק יצא מהרכב (דווקא במהלך התנועה הרגילה והפשוטה הזו).

אז מה באמת גרם לכאב?

ככל הנראה לא מדובר ב-“תנועה לא נכונה” – אלא בעומס שהגוף לא היה מוכן אליו. אם נתרגל משהו בהדרגה, נוכל להסתגל אליו. כשאנחנו ״זורקים״ על הגוף שלנו בבת אחת עומס חדש, הוא עלול להגיב ברגישות או בכאב.

בנוסף:

“Pain is an unpleasant sensory and emotional experience associated with, or resembling that associated with, actual or potential tissue damage.”

זוהי ההגדרה החדשה של כאב כפי שהוגדר ב-2020 ע״י ה-IASP (International Association for the Study of Pain ).

כלומר, כאב הוא חוויה ולא רק תגובה מכנית.

כאב הוא מנגנון מולטי-פקטוריאלי (מרובה גורמים) שמושפע מגורמים מכניים, נפשיים, שינה, תזונה, היסטוריה רפואית, רגישות לכאב ועוד מגוון כורמים מרובים. לכן, גם אם נקבע שהגורם הוא ברובו ניהול עומסים, הטיפול לא יהיה רק הורדת עומסים, אלא טיפול מולטי-פקטוריאלי הוליסטי.

מה עשינו ואיך אפשר להקל?

1.  להפחית לחץ – קודם כל, הסברתי לו שכנראה אין נזק רציני, וזה כבר הפחית את הפחד. נתנו לו לנוע בעדינות ולבצע תרגילי נשימה כדי להרגיע את הכיווץ.

2. הליכה וריצות קלות – אחת הדרכים הכי טובות להרגיע כאבי גב היא פשוט לזוז. עודדתי אותו לצאת להליכות ארוכות, ובהמשך גם לריצות קלות, כדי להפעיל את הגוף ולחזור בהדרגה לתנועה חופשית.

3. חזרה הדרגתית לתנועה – לא להימנע מתנועה, אלא לחזור בהדרגה לטווחי תנועה נוחים ולתנועתיות כללית.

4. חיזוק הדרגתי – כדי למנוע הישנות של מקרים כאלה, הוא התחיל לעבוד על חיזוק של שרירי הליבה והגב, ולמד איך לנהל עומסים בצורה טובה יותר.

5. העלאת עומסים במודל Lift Ugly – אחת הבעיות הנפוצות היא שהרבה מתאמנים לומדים להרים משקל רק ב-“טכניקה מושלמת”, אבל החיים האמיתיים לא מתנהלים במכון כושר. לכן שילבנו גם הרמות בתנוחות פחות אידיאליות – קצת עמוד שדרה עגול, קצת סיבובים, קצת הרמות לא סימטריות – כדי להכין את הגב לעומסים לא מתוכננים, כמו להרים ילד או להרים כדור מהרצפה בלי לתכנן מראש (גם כאן יש לי המון מה לומר, אבל בואו נגיד שבכל פעם שמישהו מראה תנועה עם איקס אדום או וי ירוק על איך לבצע -סלחו לי על הביטוי: I call Bullshit) .

בשורה התחתונה?

הגב שלנו חזק וגמיש יותר ממה שנדמה לנו. כאב לא בהכרח אומר שנגרם נזק, אלא לפעמים זו פשוט הדרך של הגוף לומר שצריך להתאים עומסים בצורה טובה יותר. והמטופל? אחרי כמה ימים של תנועה מודרכת, הרבה הליכות, ריצות קלות, ועבודה על הרמות מגוונות – הוא חזר לשגרה בלי כאבים.

המסר? תנועה היא לא הבעיה – חוסר מוכנות לעומס הוא הבעיה.

כאבי גב תחתון יכולים להיות מתסכלים, אבל הם לא חייבים להגביל אותך. אם את.ה מתמודד.ת עם כאב שמפריע לך לזוז, לעבוד או להתאמן – אפשר לטפל בזה.

בקליניקה אני עוזר למטופלים לחזור לתנועה בביטחון, להבין מה גורם לכאב, ולבנות תוכנית מותאמת אישית שתאפשר לחזור לפעילות בלי פחד.

רוצה לבדוק איך אפשר לעזור לך?

שלח הודעה ונתאם פגישה!